שׁוּשַׁן

n.m. שׁוֹשַׁנָּה n.f. usually lily, prob. any lily-like flower (TristrNHB 462 ff. Post Hast. DB Lily Löw No. 323; NH שׁוֹשַׁנָּה, Arabic سَوْسَنٌ (Vulg. سُوسَنٌ), especially iris, Aramaic שׁוּשַׁנְתָּא, ܫܽܘܫܰܢܬܳܐ (PS 4344), Gk. σοῦσον LewyFremdw. 48; orig. loan-word from Egyptian sššn, šôšĕn, Erman ZMG xlvi (1892), 117);—lily: in sim., יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה Ho 14:6 (of Isr.), כְּשׁוֹ׳ בֵּין הַחוֹחִים Ct 2:2 (sim. of bride), so cstr. שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים v 1 (cf. חֲבַצֶּלֶת); pl. שׁוֹשַׁנִּים 2:16; 4:5; 6:2, 3; 7:3 and (fig. of lover’s lips) 5:13; of flower-shaped capitals of pillars, מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן 1 K 7:19, מ׳ שׁוֹשָׁ֑ן v 22; cf. פֶּרַח שׁוֹשָׁ֑ן of brim of molten sea v 26, ‖ פ׳ שׁוֹשַׁנָּה 2 Ch 4:5; elsewhere only ψ-titles: עַל־שֹׁשַׁנִּים ψ 45:1; 69:1, עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת 60:1, אֶל־שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת 80:1; meaning not clear, v. Bae et Comm. al.; yet cf. עֵדוּת, sub עוד.