סוֹד

n.[m.] council, counsel;—ס׳ abs. Pr 11:13 +; cstr. Je 6:11 +; sf. סוֹדִי Je 23:22 Jb 19:19; סוֹדוֹ Am 3:7 Pr 3:32; סֹדָם Gn 49:6;— council, in familiar conversation;— divan or circle of familiar friends, ס׳ בַּחוּרִים Je 6:11, ס׳ משׂחקים 15:17; מְתֵי סוֹדִי Jb 19:19 men of my intimate circle; (י׳) עמד בסוד Je 23:18, 22 in the intimate circle of י׳; בסוד אלוה Jb 15:8; in bad sense, ס׳ מְרֵעִים ψ 64:3. assembly, company, ס׳ יְשָׁרִים ψ 111:1 (‖ עֵדָה); סוֹד עמי Ez 13:9; ס׳ קדשׁים ψ 89:8 (of angels); in bad sense, בסוד בא Gn 49:6 (‖ קהל). counsel, taken by those in familiar conversation: counsel itself, מחשׁבות באין סוד Pr 15:22 thoughts without counsel; of intimate friendship, ψ 55:15 נַמְתִּיק סוֹד; in bad sense, of crafty plotting 83:4 יַעֲרִימוּ סוֹד. secret counsel, which may be revealed (גלה), Am 3:7 Pr 11:13; 20:19; 25:9. familiar converse with God, intimacy, ס׳ י׳ ליראיו ψ 25:14 intimacy with י׳ have those who fear him (‖ ברית), את־ישׁרים סודוֹ Pr 3:32 with the upright is his intimacy; here also Jb 29:4 (si vera l.) Di De al.; Siegf Du cf. Buhl Lex בְּסֹךְ when Eloah sheltered my tent.