נָכֹחַ

adj. and subst. straight, right, straightness, f. נְכֹחָה, pl. נְכֹחִים, וֹת:—Is 57:2 הֹלֵךְ נְכֹחוֹ he that walks in (cf. 33:15; 50:10) his straightness (Ges ‘der seinen geraden Weg geht’), fig. for straightforwardly (cf. Pr 4:25); נְכֹחָה what is straight in front, fig. straightforwardness, honesty, Am 3:10 לֹא יָֽדְעוּ עֲשׂוֹת נ׳, Is 59:14 ונ׳ לֹא תוּכַל לָבוֹא (‖ אֱמֶת); 2 S 15:3 דבריך טובים וּנְכֹחִים thy pleadings are good and right (i.e. true), Pr 8:9 (of words of Wisdom) כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין i.e. they lead straight to the right goal (‖ ישׁרים; comp. v 8b אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ), 24:26 מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים i.e. either correct (leading to the right point), or honest answers; Is 30:10 לֹא־תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת true things (opp. חֲלָקוֹת, מַהֲתַלּוֹת illusions), 26:10 בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל in a land of rectitude (Che) he will do wickedly.