מָעַט

vb. be or become small, diminished, few (NH, Talm., id.; Arabic مَعِطَ is to be without hair on the body)— Impf. יִמְעַט Ex 12:4, 2 mpl. תִּמְעָ֑טוּ Je 29:6, 3 mpl. יִמְעָ֑טוּ Is 21:17 +, וַיִּמְעֲטוּ ψ 107:39; Inf. מְעֹם Lv 25:16;—Ex 12:4 אִם־יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה if the house be too small for a lamb; Ne 9:32 אַל־יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל־הַתְּלָאָה (cf. Ges§ 117 l); of a people, Je 29:6 וּרְבוּ שָׁם וְאַל־תִּמְעָ֑טוּ and become not few, 30:19 וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָ֔טוּ, Is 21:17 ψ 107:39; Pr 13:11 הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָ֑ט diminishes (opp. יַרְבֶּה); Lv 25:16 וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים according to the fewness of the years. become few (Ges§ 52 k), Pf. 3 pl. Ec 12:3 וּבָֽטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵ֔טוּ. Pf. 3 fs. consec. וְהִמְעִ֫יטָה (Ges§ 49 k), Lv 26:22, 1 s. with sf. וְהִמְעַטְתִּים Ez 29:15; Impf. 2 ms. תַּמְעִיט Lv 25:16, תַּמְעִטֵ֫נִי Je 10:24, 2 fs. תַּמְעִ֫יטִי 2 K 4:3, etc.;—make small or few, diminish: Lv 26:22 (of the sword) וְהִמְעִ֫יטָה אֶתְכֶם, Ez 29:15 וְהִמְעַטְתִּים, Je 10:24 אַל־בְּאַפְּךָ פֶּן־תַּמְעִטֵנִי lest thou make me (the people) small, ψ 107:38 וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט; Lv 25:16 וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ according to the smallness (fewness) of the years, thou shalt make small its price, Nu 26:54 לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ and to the small (few) thou shalt make small his inheritance (so 33:54). qualifying an action (sometimes to be understood from the context), Ex 16:17 וַיִּלְקְמוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט and they gathered, he that made much, and he that made little (sc. לִלְקֹט), v 18 Nu 11:32 הממעיט אסף עשׂרה חמרים, 2 K 4:3 כֵּלִים רֵקִים אַל־תַּמְעִיטִי empty vessels make not few (sc. in borrowing); Ex 30:15 הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת וגו׳ shall not diminish from the half shekel to give, i.e. shall not give less, Nu 35:8 מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ and from the few ye shall make few (sc. לָתֵת) i.e. ye shall give few (cities).